אחד הפרויקטים הבולטים שבהם יושמה הגישה הזו הוא פרויקט כיכר המדינה: מגדל מגורים בן 40 קומות, בגובה כ־160 מטר, על שטח של כ־40 דונם.

בפרויקט, שבוצע על ידי אשטרום ואלקטרה בנייה, שולב מתקן הרמה דריק כחלק מתפיסת התכנון הלוגיסטי כבר בשלבים המוקדמים.

לדברי עמרי גזית, מנהל ההקמה של הפרויקט:

“פירוק מנוף הוא נקודת אל־חזור בפרויקט. באמצעות הדריק יצרנו לעצמנו זרוע נוספת, שאפשרה פירוק מוקדם יחסית של המנוף הראשי. המשמעות היא חיסכון בזמן, שמתורגם גם לחיסכון בעלויות.”

לדבריו, השימוש בדריק לא היה פתרון נקודתי אלא חלק מחשיבה תכנונית רחבה:

“השימוש בדריק מתחיל בתכנון המוקדם של העמדת המנופים. אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט היה השינוע והלוגיסטיקה. היינו צריכים לשחרר את המנוף הראשי ולאפשר עבודה רציפה ונקייה על החזיתות בקומות העליונות.”

סקר סיכונים לאתר כולל תשובות לשאלות בנושאי האזור בו נמצא הפרויקט, מה מתוכנן להיבנות בו ואלמנטים נוספים שיש לקחת בחשבון.

• סביבת האתר: איזה מבנים ותשתיות קיימים במקום? מה תנאי הגישה לאתר? האם הקרקע יציבה או שיש בה שיפועים לא צפויים? אילו מאפיינים ייחודיים נוספים יש למיקום וסביבת האתר שיש לקחת בחשבון?
• הגדרת העבודה: האם הפרויקט כולל פעולת הרכבה, פירוק, הגבהה, הנמכה או שילוב פעולות?
• אילוצים: האם יש לבצע תיאומים נדרשים לטובת סגירת כבישים, עבודה בשעות הלילה וכדומה? מה עומסי העבודה הצפויים בפרויקט? כמה כלי רכב ינועו באתר?

הסקר מזהה את המגבלות האמיתיות ומאפשר לייצר פתרון עוד בשלב התכנון, לפני שצצות בעיות בשטח. בסיומו של התהליך מתקבל סידור עבודה להתנהלות באתר שחוסך זמן, כסף ועצבים.

בפרויקטים מורכבים, סקר סיכונים יסודי הוא חלק בלתי נפרד מתכנון מוקדם וביצוע מיטבי.

מתקן הנפה דריק מהווה פתרון יעיל במיוחד לאתרי התחדשות עירונית. בניגוד לעגורן המוצב על הקרקע, הדריק פועל ללא תפיסת שטח קרקעי, ובכך משחרר שטח תפעולי יקר בלב האתר.

היעדרו של עגורן על הרצפה מאפשר תכנון לוגיסטי יעיל יותר של הגישה, הבטיחות ותנועת הציוד באתר. בנוסף, הדריק מאפשר הוספת זרוע הנפה שאינה מתחרה על משאבים עם עגורן קיים. המשמעות בפועל היא עבודה מקבילה, פחות זמני המתנה לקבלני משנה, ורצף עבודה טוב יותר לאורך שלבי הביצוע והגמר.

פרויקט תוהא 2 של גב־ים ואמות, סקייליין נכנסה כבר בשלב היזם, עוד לפני בחירת הקבלן המבצע. יחד עם צוות היזם תוכנן מערך ההנפה במקביל לעבודות החפירה: מיקום העגורנים, סוגי המנופים והקונסטרוקציות התומכות.

שני עגורנים הוקמו לפני יציקת הרפסודה, וכך הושלמה הרפסודה, בהיקף של 5,100 מ״ק בטון ו־1,500 טון פלדה, בתוך חודשיים וחצי בלבד. משמעות שילוב מערך ההנפה בשלב התכנון בפרויקט זה הביא לקיצור של כשלושה-ארבעה חודשים בזמן הביצוע הכולל.

“זה לא קורה בפרויקטים – רפסודה של 5,100 קוב בחודשיים וחצי”
עידוא לייבוביץ’, אחראי שלד ומעטפת, פרויקט תוהא 2, גב־ים אמות

בישראל, השימוש בעגורני ענק אינו נדיר עוד. קבלנים ומהנדסים בוחרים בפתרון זה מתוך שיקולים תפעוליים: עגורן אחד חזק מחליף לעיתים שניים או שלושה קטנים, מפחית את העומס באתר, מצמצם את הצורך בצוותים כפולים ומאפשר שליטה טובה יותר בהרמות מורכבות.
פרויקט האומן 18 באשדוד ממחיש היטב את הקשר בין בנייה מתועשת לעגורני ענק. מדובר במבנה לוגיסטי בשטח של 41 אלף מ"ר על פני חמישה מפלסים, הנבנה בשיטה טרומית.
ארז כרמלי, בריזה נדל"ן – היזם והקבלן המבצע בפרויקט – תיאר את תהליך קבלת ההחלטות:
"בתחילה תכננתי להציב שלושה עגורנים של 18 טון, כדי להרים קורות במשקל 13 טון. פניתי לסקייליין להשכרת העגורנים, והם ביקשו לבדוק את תוכניות הפרויקט לפני הכול. יחד נכנסנו לתהליך אפיון, ובסופו המליצו ללכת על עגורן יחיד מסוג MD560 – אחד הגדולים בישראל – עם זרוע של 69 מטר ויכולת הרמה של 25 טון בטווח של 24 מטר. לצידו הצבנו גם עגורן נוסף, קטן יותר אך עדיין משמעותי, עם כושר הרמה של 18 טון."
לדבריו, "ההחלטה חסכה לי עגורן נוסף, צמצמה עלויות והביאה ליעילות תפעולית באתר. השירות והמקצועיות של סקייליין אפשרו לנו להתקדם מהר ובביטחון."