הבנייה לגובה ממשיכה להשתכלל, ואיתה גם פתרונות ההרמה שמלווים את שלבי הסיום של הפרויקט.
בשנים האחרונות יותר ויותר קבלנים משלבים מנופי דריק על גגות מבנים כפלטפורמת הרמה יעילה וחכמה לשלב עבודות הגמר.
מהרמת מערכות מיזוג ועד אספקת חומרי גמר לקומות העליונות – הדריק מאפשר המשך עבודה בגובה, בלי לסגור רחובות ובלי להזמין שוב ושוב מנוף נייד כבד מהרחוב.
מקרה בוחן: כיכר המדינה, תל אביב
אחד הפרויקטים הבולטים שבהם יושמה הגישה הזו הוא פרויקט כיכר המדינה: מגדל מגורים בן 40 קומות, בגובה כ־160 מטר, על שטח של כ־40 דונם.
בפרויקט, שבוצע על ידי אשטרום ואלקטרה בנייה, שולב מתקן הרמה דריק כחלק מתפיסת התכנון הלוגיסטי כבר בשלבים המוקדמים.
לדברי עמרי גזית, מנהל ההקמה של הפרויקט:
“פירוק מנוף הוא נקודת אל־חזור בפרויקט. באמצעות הדריק יצרנו לעצמנו זרוע נוספת, שאפשרה פירוק מוקדם יחסית של המנוף הראשי. המשמעות היא חיסכון בזמן, שמתורגם גם לחיסכון בעלויות.”
לדבריו, השימוש בדריק לא היה פתרון נקודתי אלא חלק מחשיבה תכנונית רחבה:
“השימוש בדריק מתחיל בתכנון המוקדם של העמדת המנופים. אחד האתגרים המרכזיים בפרויקט היה השינוע והלוגיסטיקה. היינו צריכים לשחרר את המנוף הראשי ולאפשר עבודה רציפה ונקייה על החזיתות בקומות העליונות.”
מהתכנון ליישום: הדריק בשלב עבודות הגמר
הדריק המשיך לשרת את הפרויקט גם לאחר פירוק העגורן הראשי.
אופיר וינברגר, מנהל פרויקט בחברת אלום עשת, קבלן האלומיניום בפרויקט, מסביר:
“השתמשנו בדריק כדי להעלות אלומיניום לקומות הגבוהות. לאחר פירוק המנוף הראשי, הדריק אפשר לנו להרים את החומר, לאחסן אותו בקומות ולהיערך לשלב התקנת החזיתות.”
היכולת להמשיך להרים חומרים לגובה, מבלי להזדקק למנוף נייד מהרחוב או לסגירות תנועה חוזרות, אפשרה רציפות תפעולית בשלבי הסיום הרגישים של הפרויקט.
כשהתכנון והביצוע נפגשים
לסיכום, גזית מציין:
“לאור הניסיון שלנו בפרויקט הזה עם סקייליין, זה פתרון שבהחלט אמליץ לקחת בחשבון בפרויקטים עתידיים.”
